לכולנו קשה אבל יש כאלה שקשה להם אפילו יותר...
זה הזמן לעזור להם ולפתוח את ה-💙
ארגון פתחון-לב מסייע לשכבות החלשות ומיגור העוני בישראל. חלוקת סלי מזון זוהתה כאחת מאבני היסוד של הארגון, אך בד בבד, הובן כי בנוסף לפעילות זו הנחוצה לקיומן של משפחות רבות, עלינו לנקוט בפעולה שתביא לשינוי המגמה ולהוצאת משפחות ובני נוער ממעגל העוני, כלומר, ניפוץ “מעגל העוני הבין-דורי“. מתוך תובנה זו הוחלט לבנות את התכנית החינוכית “לגעת באופק”, ובמישור הרחב יותר, לקדם את התמיכה הממסדית לחקיקת חוק מיגור העוני בישראל.
המפעל החינוכי “לגעת באופק” מבית פתחון-לב הוקם בשנת 2004. במסגרתו אנו פועלים לחינוך, פיתוח מנהיגות, העצמה וקידום נוער בישראל באמצעות שתי תכניות חינוכיות המסייעות למשתתפיהן לסיים בהצלחה שלבים נורמטיביים לבני נוער בימינו – סיום בי”ס תיכון עם תעודת בגרות, שירות צבאי ולאחריו, שחרור והשתלבות מוצלחת בחיים האזרחיים. אנו רואים לנגד עינינו את עתיד החברה הישראלית הטמון בבני הנוער של היום ומאמינים כי ליווי מקצועי, הכוונה, תמיכה רגשית ומתן תחושת השייכות לחברה, תביא לבני הנוער של היום עתיד טוב יותר, ותתרום לחברה הישראלית את האחדות, הלכידות, המצוינות וההצלחה.
המפעל החינוכי מקדם ערכי מנהיגות והעצמה אישית באמצעות שתי תכניות חינוכיות שנבנו בשיתוף פרופ’ יוסי קטן ז”ל ואוניברסיטת ת”א ופועלות בתוך בתי הספר באישור משרד החינוך:
400 תלמידים חדשים הצטרפו לתכנית בשנת הלימודים הנוכחית וסה”כ פועלות 34 תכניות ברחבי הארץ:
נמשכת שבע שנים וכוללת שלושה שלבים תיכון, שירות צבאי/לאומי, יציאה לאזרחות.
שלב א: תיכון
קבוצת העצמה תהליכית הנפגשת אחת לשבוע במשך כל שנת הלימוד, למשך שלוש שנים (י’-יב’)
מטרה: סיום התיכון בהצלחה, שיפור היכולות האישיות והלימודיות כהכנה לחיים.
השנה הראשונה עוסקת בפיתוח האני של המשתתף, ע”י מיפוי חוזקות וחולשות, פיתוח מודעות עצמית, טיפוח תחושת מסוגלות ויצירת דימוי עצמי חיובי. בשנה זו עוסקים ברכישת כישורי חיים בעזרת מערכים כגון: מיומנויות תקשורת, ניהול רגשות, יחסים בין אישיים, ניהול זמן ותהליך קבלת החלטות.
השנה השנייה מתמקדת במרחב הקבוצתי, אני והקבוצה. זאת על מנת להרחיב את מנעד התפקידים החברתיים של כל משתתף. המערכים עוסקים בנושאים כגון: עבודת צוות, סגנונות מנהיגות, תפקוד תחת לחץ, עתיד וקריירה. בשנה זו המשתתפים עוברים קורס בו הם מתנסים בהנחיה ועמידה מול קבוצה.
השנה השלישית מתמקדת בפיתוח אחריות חברתית, חינוך לערבות הדדית וחינוך לאזרחות פעילה מתוך מטרה שיהיו אזרחים מועילים לעצמם ולמדינה. זאת תוך הכוונה לגיוס לצה”ל/ שרות לאומי בתפקידים משמעותיים. בשנה זו מועברים תכנים כמו עזרה לזולת, תרומה לחברה והכנה לקראת הגיוס לצה”ל. במסגרת שנה זו הקבוצה אמורה ליזום, לתכנן ולהפעיל פרויקט התנדבותי.
הכנה לצבא
שלב ב: הצבא
מטרה: לסייע למשתתפים לסיים את שירותם הצבאי בהצלחה וזאת על ידי תמיכה וליווי רגשי.
בחברה הישראלית השירות הצבאי מהווה מעין “טקס חניכה” לקראת הפיכת הנער לבוגר ישראלי מן השורה. על כן, לשירות הצבאי משמעות רבה בתהליך התפתחותם של בני הנוער והפיכתם ממתבגרים לבוגרים. לדברי פרופ’ עמיה ליבליך (חוקרת פסיכולוגיה וחברה בישראל) השירות הצבאי מעכב את תהליך ההתבגרות, הפרידה מדמויות ההורים וגיבוש העצמאות אצל צעירים ישראלים. בעוד שבתקופת התיכון הצעירים היו עצמאיים למדי, עם הגיוס הם הופכים שוב לתלויים בהוריהם מבחינת התמיכה הרגשית והטיפול. לפיכך, הליווי הרגשי שמספק מנחה הקבוצה בשלב זה חשוב ומשמעותי ביותר, במיוחד עבור משתתפי התכנית אשר להוריהם אין אפשרות לתמוך בהם רגשית מסיבות שונות.
שלב ג: היציאה לאזרחות
מטרה: לסייע למשתתפים להשתלב באופן אפקטיבי בשגרת החיים האזרחית, תוך סיוע בבחירת תכניות שיאפשרו להם למצות את היכולות והכישורים שלהם, במקביל לתהליך היפרדות מהמנחה כדמות תומכת.
שלב זה מאופיין בעמימות מסוימת, מצד אחד, זהו שלב של חיפוש כיוון והתלבטויות הנוגעות לעתיד ומצד שני, זהו שלב בו לא רוצים לקבל החלטות “כבדות”. אריקסון (פסיכולוג הוגה תאוריית השלבים הפסיכו חברתית) השתמש במונח – מורטוריום Moratorium)) כדי לתאר שלב בו צעירים מגבשים את הזהות שלהם, תוך לגיטימציה חברתית והורית להתנסות בתפקידים חברתיים ואישיים שונים, כאשר מוטלות עליהם חובות מועטות בלבד. בישראל תקופה זו מתרחשת בשלב יחסית מאוחר, שכן הגיוס לצבא מיד עם סיום התיכון והמעבר הישיר ממסגרת נוקשה למסגרת נוקשה אף יותר, דוחה את גיבוש הזהות. כלומר, בתום השירות ניתן לצפות לתקופת גישוש בה הצעירים ימנעו מהתחייבות למסלול עבודה או לימודים ארוך טווח. בתקופה זו יש לצפות שחלקם ירצו ש”יניחו להם” ויאפשרו להם לבדוק, לחקור ולתהות.
אנו מודים לפועלים בקהילה מהמרכז לבנקאות חברתית על תמיכתם בשלב האזרחות של תכנית 7, המסייעת בעיצוב דמותם של הצעירים כמבוגרים עם חוסן פנימי וכאזרחים מועילים ומעורבים בחברה בישראל.
הבנק תומך בפעילויות קבוצתיות ואישיות של התכנית בכל הארץ ומסייע לצעירים להגיע למטרותיהם במרחבי החיים השונים תוך התמקדות בהתנהלות כלכלית, השמה בתעסוקה, לימודים אקדמיים ותמונת עתיד.
לקריאת הדו”ח השנתי של שנת תשע”ח (2018-2017) לחצו כאן
“תכנית תבור” הינה תכנית העצמה ממוקדת וקצרת טווח, בת שנה אחת, שמטרתה לאפשר למספר רב של בני נוער לחוות תהליך של שינוי, באמצעות פיתוח דפוסי חשיבה חיוביים לגבי עצמם וסביבתם
התוכנית פועלת בתוך בתי הספר בכיתות י’ ומטרתה להגיע ולסייע לבני נוער רבים בעלי יכולת ופוטנציאל להצליח אשר ידם אינה משגת לרכוש את הכלים הדרושים לפיתוח העצמתם האישית.
להלן חלק מנושאי הקורסים הנלמדים:
התכנית מציעה 20 מפגשים שבועיים הפרושים לאורך השנה כאשר אורכו של כל מפגש כזה הוא בין שעה וחצי לשעתיים.
מטרת המחקר “בחינת ההשפעות ארוכות הטווח של “תכנית 7″ – המפעל החינוכי לגעת באופק מבית פתחון-לב” שנערך ע”י פרופ’ יזהר אופלטקה ובשיתוף אוניברסיטת תל-אביב בינואר 2015, הייתה להתחקות אחר עמדות בוגרי התכנית כלפי מרכיבי התכנית, לעמוד על תרומתה לחייהם וללמוד על חוויותיהם במהלך לימודיהם בתקופת התיכון. המחקר מצא כי “הושגו מרבית ממטרות התכנית כפי שנוסחו ע”י מעצביה” כאשר הפרמטרים שנבדקו היו, בין היתר:
המנחים של המפעל החינוכי “לגעת באופק” מגיעים לתפקיד מתוך אמונה ורצון לעזור לבני נוער בסיכון שצריכים הכוונה ואוזן קשבת.
במסגרת “תכנית 7” מלווים המנחים את אותם המשתתפים במשך כל 7 השנים בהן פועלת התכנית ובעלי המאפיינים הבאים:
בתאריך 19.6.16 התקיים כנס החינוך הראשון בתולדות ארגון פתחון-לב, בשיתוף המרכז הבינתחומי הרצליה ומרכז מיטיב לחקר וליישום הפסיכולוגיה החיובית.
בכנס הוצגו נתונים ומחקרים של אוני’ ת”א בנוגע לאפקטיביות ולמידת ההצלחה של המפעל החינוכי “לגעת באופק” מבית פתחון-לב בטיפול בבני נוער ברמת סיכון גבוה לעוני. גדעון סער, שר החינוך לשעבר, שהיה בין המשתתפים בכנס אמר: ” כדי להגיע למקום של שוויון הזדמנויות זה להילחם על העתיד של כל ילד”.