א' חייל בשירות חובה, נאלץ לסייע בגידול אחיו הקטנים ולפרנס אותם, ולשם כך הוא מתרוצץ משש בבוקר ועד אמצע הלילה. "עדיין לפעמים אין לנו מספיק לארוחת שבת ולשלם חשבונות"

בעודו בשירות חובה בצה"ל, כשהוא מוצב במרחק רב מביתו, נאלץ סמל א' מחיל האויר שבחר לצאת מישיבה חרדית, ללמוד לתעודת בגרות ולהיאבק על פרנסת אמו ואחיו הקטנים.

כשהיה בן 14 נכלא אביו לאחר כמעט שני עשורים שבהם הכה את אמו, גם כשהייתה בהריון, עד שאזרה אומץ והתלוננה במשטרה. מאז נקלה המשפחה לעוני ומחסור.

א' מתחיל את יומו עם הזריחה ומדלג בין בסיס צבאי רחוק מעיר מגוריו לבין עבודה לתוך הלילה. הוא ואמו מתפרנסים בדוחק והוא גם מסייע לה לטפל בארבעת אחיו, שניים מהם בעלי צרכים מיוחדים.

"החיים לימדו אותי לקחת אחריות" הוא אומר, "לעצמי אני לא דואג אלא למשפחה. כל עזרה שנוכל לקבל – בגדים, אוכל או עזרה בלימודים לאחים הקטנים שלי, תהיה מבורכת. עדיין לפעמים אין לנו מספיק כדי לעשות ארוחת שבת או לשלם חשבונות בזמן".

"אני השני מבין שמונה ילדים" הוא אומר, "גר בירושלים עם ארבעה מתוך שבעת האחים שלי. אמא עובדת בכל מה שאפשר, היתה קופאית בסופר הרבה שנים והיום מטפחת בילדים בצהרונים. היינו חרדים עד שאבא שלי עזב את הבית. אני כבר לא חרדי אלא מסורתי. אומנם למדתי בישיבה, אבל כשהשגרה של המשפחה התערערה הבנתי שיש לי חופש בחירה וגם אחריות. עזבתי את הישיבה ורציתי מסלול שיקנה לי עתיד".

"בהתחלה מצאתי מסלול שמשלב לימודי קודש וחול לבגרות מלאה, ואחר כך המשכתי לתעודת הנדסאי באורט והתגייסתי לחיל האוויר", מאביו יש לו בעיקר זיכרונות קשים, "גם אני ובמיוחד אמא, סבלנו אלימות מידיו של אבי", הוא אומר. "אלה מראות שילד לא צריך לראות. היום אין לי קשר איתו. הוא עשה את הטעות ושילם עליה.

"אבא שלי לא משלם מזונות, כי גם אחרי שהשתחרר מהכלא אין לו מאיפה ואמא לא רצתה עוד מאבקים איתו, הוא מספר, "כל ההכנסה שלנו מהמשכורת של אמא, הקצבאות, העבודה שלי והכסף מהצבא מגיעה ל-10,800 ש"ח, כל שקל הולך להוצאות".

היום שלו מתחיל בשש בבוקר ונגמר באחת בלילה. חלק מהיום הארוך מאוד הזה עובד בנסיעות באוטובוסים, מירושלים לבסיס באזור השפלה ובחזרה. עד שהוא מגיע לעבודתו בסושייה בירושלים הוא רץ הביתה לשלושת אחיו הקטנים שחוזרים מבית הספר, להכין להם אוכל ולסייע להם בשיעורי הבית. "החיים היום מלמדים אותי שאדם יכול להספיק לעשות הרבה ביום אחד, ואני מאמין שאחרי השחרור אוכל גם לסייע למשפחה וגם לבנות לעצמי חיים עצמאיים את זה הרווחתי מהשירות הצבאי".

המקרה של א' הוא לצערנו רק אחד מאלפי מקרים של צעירים, בהם גם לא מעט חיילים בשירות חובה", אומר אלי כהן, מנכ"ל ארגון פתחון לב. "אנחנו נתקלים בהם בפתחון לב בכל רגע נתון. הם נאלצים בעל כורכם לעזור בפרנסת משפחותיהם. אנשים ומשפחות מדרדרים לעוני בנסיבות שפחות תלויות בהם. רבים מאוד מהנתמכים, כמו א' הם אנשים עובדים, חרוצים ובריאים, וגם צעירים שמגיעים עם המצוקות לשירות בצה"ל, ב"תוכנית 7", שא' הוא בוגר שלה, אנחנו מנסים לעשות בדיוק את מה שהמדינה לא השכילה לעשות בעצמה עד היום: להעניק כלים לאותם צעירים במטרה לצאת ממעגל העוני הבין דורי, דבר שמאוד קשה לצעירים לעשות ללא יד מושטת מסייעת".

כתבתו של יובל בגנו, שפורסמה ב-24.12.18 בעיתון מעריב.